הרשות לפינוי מוקשים ונפלים (רלפ"ם) הוקמה מכוח החוק לפינוי שדות מוקשים ושטחי נפלים, תשע"א-2011 (להוסיף קישור לחוק). בעקבות החלטת ממשלה שקבעה כי יש שדות מוקשים שכבר אינם חיוניים לביטחון המדינה והשארתם מסכנת את אזרחי המדינה שלא לצורך, נחקק החוק - ונקבע כי תוקם רשות ייעודית לטיפול בנושא.
תפקידיה העיקריים של הרשות:
- לגבש מפרט לאומי לפינוי שדות מוקשים - בהתחשב בנהלים הנהוגים בצה"ל ובהתאמה ככל האפשר לאמות המידה הבין-לאומיות לפינוי מוקשים
- לתכנן ולהוציא אל הפועל תוכניות שנתיות ורב שנתיות לפינוי שדות מוקשים
- להתקשר עם חברות פינוי וחברות פיקוח
- לפקח על עבודתן של חברות הפינוי והפיקוח
- לתאם את פעילות החברות מול צה"ל, וכן מול גופים ציבוריים אחרים ככל שיידרש
- לבצע סיורים, תיקוני גדר ותיקוני שילוט בשדות מוקשים שניתנה להם תעודת היתר
- לתכנן, לקדם ולקיים פעולות הסברה לציבור - לטובת הגברת המודעות להתנהלות בטיחותית ולצמצום הסיכון באזורים הסמוכים לשדות מוקשים, בייחוד בקרב אוכלוסיות המתגוררות בקרבתם
- לייעץ למערכת החינוך לגבי פעילות הסברה
יחד עם הקמת הרשות לפינוי מוקשים ונפלים, קבע החוק כי יוקמו שני גופים נוספים:
הוועדה המייעצת לרשות לפינוי מוקשים ונפלים מורכבת מנציגי משרד הביטחון, המשרד להגנת הסביבה, משרד החוץ, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד התיירות, רשות מקרקעי ישראל, מרכז המועצות האזוריות בישראל ונפגעי המוקשים. תפקיד הוועדה הוא לאשר את תוכניות הרשות ואת מימוש התקציב.
החוק קבע כי תקציב הרשות יעמוד על לפחות 27 מיליון ש"ח בשנה. בנוסף על תקציב זה, קיימת האפשרות לעשות שימוש בכספי תרומות כדי לממן פעולות פינוי מוקשים או נפלים. לשם כך הוקמה קרן התרומות, ותפקידה הוא לנהל כספי תרומות המיועדים לפינוי מוקשים או נפלים.
כשבע שנים לאחר חקיקת החוק, ב-25 בדצמבר 2018, עבר בקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק. עיקר השינוי עסק בהרחבת סמכותה של הרשות לטפל גם בנפלים ומוקשים נגד טנקים.
לאחר תקופת היערכות בת מספר חודשים החלה הרשות ליישם את השינויים - וכיום ביכולתה לפנות מוקשים ונפלים נ"א (נגד אדם) ונ"ט (נגד טנקים).